ספטמבר ב24, 2008

קבענו עם סיר פול מקרטני ב-11:30 לפני הצהריים במלו דן. ביקשו רק לצלם. לא לומר את שמו. כמובן אף שאלה. 7 דקות בלבד. כעבור 3 שעות. לא פחות, הוא התייצב. אף מילה. תקתוקי מצלמות. 3 דקות. ואחריהן עוד שלוש דקות

אני לא יודע איזה מספר הרכב של דם יזע ודמעות עלה לבמת היכל התרבות. התחלופה בלהקה הזו מאז סוף השישים היא אדירה, אבל לשמוע את God Bless מזמר שמתקרב לדיוויד קלייטון תומאס – זה עדיין ריגוש שאין לו תחליף. על