נובמבר ב19, 2008

מארחת את דיויד ברוזה

ג'יי בקנשטיין המעבד והמתזמר משחזר נוסחת הפיוז'ן הידידותית, האמא והאבא של של הג'אז האמריקאי המיינסטרימי. למרות זאת, המוסיקה מתוזמרת בחמימות אלגנטית, כשבמוקד צליל הסופרנו של ג'יי. בקנשטיין מקשט במינונים מדויקים  צליל אפרו לטיני קליל שמתחבר בקלות עם דיוויד ברוזה. ספיירו

בישראל

מנהטן טרנספר, הרכב הג'אז-פופ הווקאלי מגיע שוב לארץ להופעות בתחילת דצמבר. הפעם הראשונה ששמעתי הלהקה הייתה בבריכת השולטן ב-1993, בניהולו המוסיקלי של הישראלי ירון גרשובסקי. להקה קונצנזוס הפופ-ג'אזי עמוסת פרסי גראמי, להקת העשור של מגזין הג'אז הדאון ביטס לשנים -1980-1990היא מופת

מארחת את דיויד ברוזה

כבר מההפתיחה, יכולת להבין שלא הרבה השתנה בספיירו ג'יירה להקת ה- Smooth jazz, הרכב הג'אז-פאנק לאטין פיוז'ן הותיק, ובכל זאת אי אפשר להתעלם מנוכחות איש ההקשה והתופים בוני בונפרטה, שמעניק טאץ' אתני קאריבי אקזוטי למוסיקה של הלהקה. ובזה יש איזשהו חידוש.

– אני ואתה 1968-1978, השירים שנשארים

מי צריך עוד אוסף של אריק? מההקדמה של קוטנר לא קיבלתי תשובה. עוד טחינה ביוגרפית של קורותיו. למעשה, הוא אינו צריך להשיב. מה שברור לי: אין סיכוי ששיר אחד מהאוסף חסר לי. מדף תקליטי-אוספי איינשטיין שלי גדוש, עמוס עד קורס.

דילוג לתוכן