טון מדוכדך מספר סיפור על יחסים, למעשה "סיפור רע" של דחייה- משיכה. אני נתקל לא מעט בנרטיבים המלנכוליים האלה, כמעט ז'אנר של טרובדורים עירונים שיחסי הבינו-בינה שלהם עולים על שרטון, שרים ומנגנים דכדוך. נוסע, עוזב, נמשך, שותה. צרות אישיות. המוסיקה
לא יורה זיקוקים של סטאר. מביא את עצמו, את השירים, את הנשמה ואת הפריטה הנפלאה בגיטרות. קרא עוד
אדם בן אמיתי מקונן בטון דואב ושברירי סיומם של יחסים. סיפור אהבה שסיכוייו היו קלושים ("אמרו זה לא יחזיק בינינו") אכן מסתיים הלילה באירוניה מרה. הסיטואציה מתרחשת על רקע שמלתה הלבנה אותה לבשה "כל כך יפה". השימוש ב"עבר" בעל כפל
מה, הוא לא הוציא עד היום אוסף? בדקתי. ואכן: רק אחרי 11 אלבומים –. ג'יי-זד, הלא הוא שון קרטר, מסתכל אחורה בגאווה ומוציא קומפילציה. לא דבר פשוט לבחור אצל ג'יי-זד את "הגדולים ביותר", ומדובר ב – volume one. אחרי ששמעתי
כשמוסיקאי כמו קווינסי ג'ונס (27 פרסי גראמי, בין ששת המוסיקאים היותר משפיעים בסצנת הג'אז של המאה העשרים לפי הטיים מגזין) מציע לך להשתתף באלבום הוקרה שמוקדש לו – לא רק שלא מסרבים, אלא מודים לו בגדול על הפניה. ג'ונס (77)
