רן שם טוב מבין שבתוך עמו הוא יושב. קורא את המפה המוסיקלית כדי לחשב את צרכי המאמי-מנטורית של ישראל. אל תתרחק ממנה, אומר לעצמו, שומע את (ב) קולו של אבי גואטה. מצד אחד, אל תשכח המסחור, מצד אחר – יש
פעם אחרונה שפגשתי את אנדרו בירד, סינגרסונגרייטר וכנר משיקאגו, הייתה לפני שלוש שנים ב –Noble Beast. כתבתי אז: "פואטי, מסתורי, מתוחכם ומורכב, דורש לפענח את "כוונת המשורר". והנה גם הפעם אני מנסה להפליג איתו למחוזות דמיונו המוסיקלי, שלעולם אינך יודע