המילים כשלעצמן אינן משדרות את התחושה. על הנייר – טקסט רזה. "כשזה ער בי", שר ברק ויס, ומעלה את השאלה מה זה ה"זה" שבוער בו? ומה בדיוק "כתוב בספרים". אני לא מצליח להפליג עם ברק ויס במסלול דמיונו. ה"ורוד" שלו
כמה טוב להיקלע לפקק תנועה עם סיה אפילו באמצע המדבר (ראו קליפ) אמני פופ/ ראפ רבים קופצים על עגלת ההצלחה שלה. הגיע זמנו של טרווי מקוי Travie McCoy, הזכור מ – Billionaire עם ברונו מארס ומאלבומו Lazarus. השיר נכתב בשיתוף
מהו השיר של יהודה עמיחי שהיא מצטטת? לא מגיע לנו המאזינים להתבשם מניחוחו? שנבין מהו אושר לפי המשורר? אבל כותב המילים הכניס רק "עמיחי". מותג ספרותי יעיל. נשמע כאילו גם הזמרת אינה יודעת מהו אושר לפי עמיחי, היא רק יודעת
יש אלבומים שנשענים על שלושה ארבעה להיטים כדי להצליח בגדול. אדם למברט חסך מעצמו סיכונים. הוא הלך על אלבום שכולו להיטים מתיידדים משמיעה ראשונה החל מ"עיר רפאים" הפותח המתבסס על המשפט My heart is a ghost town בהפקה אלקטרונית השולחת
ככה לא כותבים היום מילים מולחנות. זו שפה ששייכת לימים והלילות של האתמול. חוברת למשוררי הפזמונים של שנות הארבעים-חמישים-שישים. מכילה משהו משירי האמש, שאיתי פרל שומע, ערבים נוגים, "אור ירח מתדפק על חלון". "שתי נשמות זרות גרות בתוכך", שר גידי
