געגועים לאהבה שהייתה. אידיאליזציה של אהבה שלא היתה. המרחק בין תחושת הלב הסדוקה לחלום על שנים יפות. שיר מהסוג הזה עלול להפוך לממרח קיטש. הילה זהרור מצליחה להתרחק מאזורי המתיקות המלנכולית. יש משהו עדין משכנע בקול שלה, שהופך את הלחן
ניו אורדר חוזרים סולידיים, בפופ אלקטרוני שנשמע רטרו אייטיז ידידותי למשתמש. מנגינה אלגנטית, צבועה במלנכוליה מתקתקה, בעיבוד פונקציונאלי. גיטרה אקוסטית, חשמלית, קו בס טיפוסי. תזמור סימפוני כתיבול להפיכת השיר למעט יותר דרמטי. הקול של הזמר ברנרד סאמנר? הוא מעולם לא
מהי אהבה? אחרי שתקשיבו ל – All This Love של רוסו וויינברג – תדעו כנראה פחות. הקול הנשי הרך הנוגה מבקש "אל תאמר את זה יקירי מפני שאתה שקרן". הקול הגברי לא נשאר חייב – "כל מה שאת אומרת זה שקר".
השאלה שהשופטים שאלו לאורך הפרק: "האם זה מספיק לשלב השידורים החיים"? ברור שהאודישן הבודד על מדשאות הווילה אינו יכול לספק תשובה. בהדחות הפעם, נדרשו השופטים להתייחס לכל האודישנים ולהגיע להחלטה. אם לתת ציונים לשופטים לקראת ההופעות החיות, שירי מימון –
