צליל הפסנתר וקריאת הווקאלית הכמו-אפריקאית, טוענים את השיר ב"מתח" שבין "האולי לבטח" עליו שרה אניה בוקשטיין. בוקשטיין נוגעת בחוסר וודאות. השאיפה הטבעית היא להגיע לתחושת ביטחון, אבל המצב הפוך. תקופה הילדות מסומנת כחיובית. האמן-המבוגר רוצה לשמר את ההתבוננות הילדותית ההיולית,
החבר שלה היה ילד. אבל אל חשש – היא לימדה אותו להיות גבר, הראתה לו את כל הדברים שהוא אינו מבין בהם, ואז העיפה אותו. עכשיו ישנו בחור בקליפורניה שמקלל אותה, גי הגברת מצאה לעצמה מאהב אנגלי טוב יותר, אבל
דנה וישינסקי שרה אהבה מהיבט של גבר בשני השירים היחידים שהיא לא כתבה את מילותיהם: "זרות" הפותח מאת אורי ברנשטיין, ו"אבל אהבה" מאת אסי דיין הסוגר את האלבום. בשניהם האוהבים מבקשים לשקם אהבה. בשיר של ברנשטיין מילות המשורר נשארו על
להתרפק על סווינג. עונג הישן והטוב. לחזור לג'אז שפיתחו הלהקות הגדולות החל משנות העשרים דרך השלושים והארבעים
להתרפק על סווינג. העונג הישן והטוב. לחזור לג'אז שפיתחו הלהקות הגדולות החל משנות העשרים דרך השלושים והארבעים, למעשה סגנון הג'אז הראשון, שזכה להצלחה מסחרית. יש הגדרה לגעגועים המעורפלים האלה? בעולם מסתובבת כבר שנים תזמורת, שהיא העתק אירופאי של הביג בנד
