מדוכדכת, נוגה, שרה על התרחשות בתאריך ספציפי, 13 ביוני 2010, מישהו זר במיטתה, ואולי חשבה ש"זה היה הוא". באוויר נשמעה מוסיקה האהובה עליו. לאן הלך? האם הוא רואה אותה בכלל? מסתורי הסיפור. קרן אן נמצאת בתוכו, בקצב בס מודגש, צלילי
"ג'ונון" – "מאניה" או "טרוף של אהבה", הוא רוח פרצים מדברית שמחברת בין קולות שרים, כלים הודיים עממיים מסורתיים, צליל נשיפה מערבי. השירים מושרים באורדו, אחת מן הלשונות הפקיסטניות המשמשת את המוסלמים, עברית ובהינדית, הלשון העיקרית בצפון הודו. התמהיל כולל
שתיים בלילה. שיחות מהבטן, השיגעון שחוזר אליה. חלומות שסוגרים עליה. לפני שהגעתי לרידינג 3, שמעתי את "כמו בהתחלה", השיר שפותח את האלבום החדש, כמו גם את המופע. דנה לפידות תישאר כמעט לאורך כל המופע על תדר תחושתי גבוה. קול טוב,
ונעבור מיד לשיר מספר עשרים ואחד: "מתאים לי". "איפה את אהובה" ו"רוזה" ו"אלף נשיקות" ו"בפרדס" ימתינו. השבוע שמעתי שיר סיכום של שייקה לוי. והנה גם גאון. כאילו מה? יש גיל שאמנים חייבים לעשות את ה- My Way שלהם? מה בוער?
הסקורפיונס, הרכב הרוק הגרמני, המתמחה בלייט מטאל, יגיע ביולי לחגוג 50 שנות פעילות (14.7 "היכל מנורה מבטחים") בערב של כל הלהיטים הגדולים, ביניהם Still Loving You, Send Me An Angel, Tease Me Please Me, Rock Me Like Hurricane וכמובן הסמל
