דני רובס הוא יוצר מתגעגע. העבר נראה דרך משקפיו כאוסף פירורים טובים, שאם תחברם, תחזור לשלם המיוחל. נאחז בפירורים שאומרים משהו בטוח, לעומת החיים שהביאו "חלומות אחרים". בתודעה אתה רואה עצמך כילד, שחי בעולם שלם ובלתי מאויים. הפירורים הם חלקי
טרם הקלטת השיר – הבי-ג'יז מעולם לא ביקרו במסצ'וסטס שבצפון מזרח ארה"ב. הם פשוט אהבו את הצליל של השם, והוא התאים להם למוסיקה של השיר הזה שנגעה בז'אנר הפולק. אצל הבי-ג'יז המוסיקה תמיד קדמה למילים, פרט לשם השיר שנקבע מראש…
דני סנדרסון יודע להפתיע. הוא כתב שיר על האנשים השקופים, המסכנים, שאנחנו בדרך כלל רואים-לא רואים ברחובות. סנדרסון עוצר להתבונן, להרהר, אפילו לנשוך שפתיים ולהגיע למסקנה, שמעבר לפינה יש עוד הרבה סיפורים של לבבות אבודים, שאנחנו כמעט מכירים. נו? מה עושים
