עוד שיר אחד
שיר המבואס האורבני המצוי. אין בשביל מה לקום בבוקר. מה שנותר זה עוד שיר אחד, שלא יזכיר לו את עצמו – "חזק ורועש ונוצץ וזמני". אולי הוא יציל ממוות סופי. אל תקחו עמוק ללב, כשאפשר זווית של קלילות משחררת. "פוטומט"
שיר המבואס האורבני המצוי. אין בשביל מה לקום בבוקר. מה שנותר זה עוד שיר אחד, שלא יזכיר לו את עצמו – "חזק ורועש ונוצץ וזמני". אולי הוא יציל ממוות סופי. אל תקחו עמוק ללב, כשאפשר זווית של קלילות משחררת. "פוטומט"
למה את לא עושה ספורט? – שאלה שהפסיכולוג יכול לשאול, אבל ספורט, יטען כל פסיכולוג אינו הבעיה. ספורט הוא תירוץ. הבעיה הרבה יותר עמוקה. כשעייפות הולכת עם עצבות – יש בעיה, שתגרום לך לשנוא ספורט, לא ממש להקשיב למה שאבא
בואו נלמד משהו על פרק ביחסים באמצעות שיר רוק קצבי. לא טקסט שאשלח כדוגמא לשיעור לכתיבה יוצרת. השיר אומר משהו על יוהרה ויהירות שהפכו שניים לזרים. – "יומרנות ואגו הפכו את שנינו לגמרי זרים" אם כבר יומרנות, אז כדאי להתייחס
אביב גפן שונא ריאליטי, אבל הוא עוד כאן. מה הוא עוד מחפש? יש תחושה שהוא משועמם, שהוא מיצה. דווקא כשאלי חולי חייך, הוא אמר, שזה מעצבן אותו. הוא מעדיף ריאליטי מיוסיק עם פרצופים עצובים, כלומר אנטי ריאליטי. אני מעדיף זמרים
"הוברפוניק" הבלגית מהבולטות בז'אנר הטריפ הופ, מציעה נוסחה מעודנת בשילוב גיטרות, אלקטרוניקה וקולות, אותה רקמו ויצרו אלכס קלייה ופרנק דאשין. הזמרת Geike Arnaert משדרת רכות היפנוטית, והמוסיקה, היא צלילים אלקטרוניים מסוגננים, חמימים לא סטריליים. "הוברפוניק" 1998 כבר אינה נשמעת כלהקה מכוכב