משהו מכונן קורה במוסיקה האלקטרונית היוצאת מישראל. קחו את נגה ארז. אחרי שצפיתי בקליפ של Pity, עשיתי עליה גוגל. ארז, כך מתברר, כבר אינה נמצאת מתחת לרדאר (כך נקרא אלבומה החדש – "מתחת לרדאר"). המאמר הראשון שקפץ היה של מגזין
שישים דקות האזנה, ואני מתכוון לאמץ בחום את האלבום של עמית פרידמן לשבוע הקרוב. חמש שנים חלפו מאז אלבומו הקודם Sunrise, וגם הפעם, כמו אז הוא מציג הרכב של שישה נגנים, כמעט אותם הנגנים, פרט לפסנתר, שאז נוגן ע"י עומרי
הקהל המתין ללהיטים של אהוד וברי. את שירי הלדינו מהאלבום החדש, שלשמם התכנסנו בהיכל, קיבל במחיאות כפיים מנומסות. גם ההסבר של אהוד בנאי – איך שניהם מתחברים למסורת המוסיקה היהודית-ספרדית הזו, התקבל בהבנה שקטה ואוהדת. אחרי "פתחי לי את דלתך"
מותה הותיר חלל ענק, שממהרים למלא אותו ב"מופע מחווה" שמסובב גלובוס. דמותה המיתולוגית של איימי וויינהאוס הולידה סרט מצוין. עכשיו מגיע לישראל המופע – Amy Forever. היא ינחת בביתן 1 בגני התערוכה (27.4) עם שעתיים של להיטיה בליווי הנגנים המקוריים
