ג'ודי ענתבי משדרת בקולה הרך-אינטימי-מלנכולי אווירה של בית נטוש. חלודה, אבק בספרים, אפילו השמלה שלבשה איבדה את הצבע, הבובות במיטה חסרות חיים, נעליים מרופטות, תמונות מפוזרות על הרצפה. יש סיבות לכך: הצורך בשינוי, במנוחה, להתחיל להאמין שוב, לקבל חיזוקים. להישען.
בשביל רבים מייק אולדפילד ייזכר לנצח על יצירתו Tubular Bells משנת 1973, מסטרפיס – תערובת ייחודית של רוק ומוסיקת פולק. אבל אולדפילד אינו עשוי רק מ"פעמונים טבעתיים". בין יצירותיו המשובחות – Ommadawn משנת 1975, יצירה תחושתית יוצאת מהכלל, שנכנסה לפנתיאון
בוני טיילר היא זמרת של שלושה להיטים, אחד מהם גדול במיוחד. הקהל מגיע להופעה שלה לשיר אותם. טיילר בונה את הערב עליהם, הם ממשיכים להיות מקור החמצן שלה, ובאין חומרים חדשים אטרקטיביים, היא נשענת עליהם ועל לא מעט קאברים. הזמרת
כבר שנה שביעית לפסטיבל "ג'אז חורף בים האדום", אחיו הצעיר של פסטיבל הג'אז הקיצי. למי שאוהב את אילת במזג אוויר נהדר, לעיתים קר מאוד בלילות – זו הזדמנות. גם כך הבשורה היא, שהמופעים אינם מתקיימים תחת כיפת השמים, אלא בתוך
זוכר את ניק קייב מפסטיבל הבלוז בנמל חיפה לפני 19 שנה. הוא חוזר עם הזרעים הרעים The Bad Seeds להופעה בנובמבר, חודשיים אחרי שימלאו לו 60, עם שירים מאלבומו האחרון Skeleton Tree ועוד שירים מרפרטואר של ארבעים שנות יצירה. הזרעים
