טענה רווחת: הסיבה שרוב האנשים מעדיפים סגנון מוסיקלי הוא הקשר הדורי שלהם עם המוסיקה. המוסיקה שחווים בין הגילאים 10 ל -25 מסתיימת ביצירת רשימת זהב אישית. בתוך 15 שנים, רבים ימשכו לכיוונים אחרים – אמנים, שירים וסגנונות שונים. זה תלוי
דפש מוד פותחים את האלבום החדש ב – “We’re Going Backwards”, אמירה הנוגעת למהות הקיום בתקופתנו: We're digging our own hole We're going backwards Armed with new technology Going backwards To a caveman mentality "אנחנו חופרים את קברנו/ הולכים לאחור/
מה עושים עם מסלסלת מוכשרת כמו ויולט קנינו? האם הופכים אותה לאימפריה מסחרית כמו שעשו עם שרית חדד ועם עדן בן זקן? נראה שיש כבר מי שבונים עליה. בינתיים – אש קטנה. מתבכיינת בטקסט געגועם עממי על אהוב שנטש. עצובה,
נמצא הילד. הוא התבגר. הוא רגיש יותר, עצוב יותר. הוא שר משפט כמו "צריך לפעמים לראות בחושך". רגע לפני שאתם יורים, נסו לראות גם מבעד לאפלה. לראות דברים שאינם ברורים מאליהם. החשכה מעוררת געגועים. "איפה הילד" מתגעגעים לטוב של פעם,
