משך כשעה וחצי קיבלנו אירוסמית' כמו שאירוסמית' כנראה נשמעה בארבעים וכמה השנים האחרונות – ואמורה להישמע. אולי זה לא מפתיע: הם מופיעים באותו הרכב כמו לפני 48 שנים. עדיין מוצגים כלהקת הרוק הגדולה של ארה"ב, ולפי ההופעה בפארק, הם כנראה
פופ איטלקי מבחינתי נשאר אי שם בשישים ובשבעים, מדומניקו מודוניו ועד פסטיבל סאן-רמו בימים שהוא הוא היה פסטיבל הזמר הישראלי. שמות כאדריאנו צ'לנטנו, ג'יאנו מורנדי, ג'יליולה צ'ינקוונטי, פפינו די קפרי, ניקולה די בארי שמורים במחבואים הנוסטלגיים שלי, מעוררים ריגושים חוזרים. הפופ האיטלקי של השישים-שבעים היו רווי השפעות מבחוץ. ממוסיקה לטינית ועד
תערובת של פאדו מסורתי מלודיות מינוריות, גיטרות אקוסטיות, אקורדיון וקלידים מקשטת את הטונים השמיימיים של תרזה סלגיירו. גם כשההרכב הזה מנגן נטו, יוצא צליל שנובע מצניעות. יש במוסיקה הזו משהו מהפיוט והעצב הברזילי של אמנים כז'ואאו ז'ילברטו. שלווה של עומק,
זמן קצר לאחר שפורסם שבר רפאלי תעלה לשיר על במת פארק הירקון עם להקת אירוסמית', לזכר ולטובת הפרסומת למשקפיים, הוצפה הרשת בזעם ובמחאות, ומפיקי המופע בישראל, ביטלו עלייתה של רפאלי. "אנו מבקשים להבהיר כי בר רפאלי הוזמנה על ידי סטיבן
כריס קורנל, המוסיקאי, הרוקר, מנהיג הלהקות, מי שמוכר מאוד מהופעותיו בישראל – נפטר באופן פתאומי. בהודעה שהוציא מייצגו, בריאן באמברי, נמסר כי קורנל נפטר אתמול בדטרויט "באופן פתאומי ובלתי צפוי". אשתו וילדיו הוכו בהלם למשמע הידיעה. סיבת המוות – לפי
