הגם שמפגש של שני אביטלים מריח איזו קומבינה מקדמת מכירות, אין כאן גימיק. כשמדובר בשני מוסיקאים מעולים, סביר להניח שלא המסחור היה הטריגר, אפילו השורשים המרוקאים שלהם (שניהם אבוטבול בעבר) אינם מקור לנפנף בהם. אבי אביטל ועומר אביטל חיפשו לעלות
תדליקו את השקט – במובן הרומנטי. כלומר: עדיף לעמעם אורות. דיאנה קראל מתמחה בהדלקת השקט, בביצועי ג'אז שנשארים בתחומי חדרה הפרטי. השקט שלה – שווה זהב. ספר השירים האמריקני המכיל מאות סטנדרטים תמיד פתוח לפניה. היא גם יכולה להרשות לעצמה
מה עוד אפשר לספר על אהבה נכזבת? נוה גדג' שרה "האש בליבי דועכת/ עמוק בתוכי לא יכולה להפסיק לצרוח/ רק רוצה לשרוף את הזיכרון שלך". רוצה לשרוף, אבל לא יכולה. יצא לה גם משפט פחות טוב כמו "האהבה היא משחק
"תמשיכי לברוח, תמשיכי להסתתר, יום אחד אני אהיה האחד/ שישכנע אותך/ הו יה, שאני אהיה האיש שלך" המפיק-אמרגן כריס בלקוול חיפש זמר שחור לשיר הזה, אבל ערב אחד הוא שמע את הקול הנפלא של סטיב ווינווד בפאב "גולדן איגל" בברמינגאהם",
