השימוש הרב במילת הגוף "זה" אינה תורמת לאיכות הטקסט. "את זה", "זה נמצא", "מחפש את זה", "זה יכול לקרות גם לי". כמה אפשר לחזור על "זה"?! ולמה נועדה "התרופה"? אופיר בר-עמי מחפש ככל הנראה שיר נשגב של "עולם מושלם", אבל
"היי יש ילד שצריך אותך בבית/ לחלום ולעצום את העיניים/ ואמא ששומרת רק עליו / היי/ אף פעם לא אמרת אם את גאה בי / עוד שיר מסתיר את מה שלא היה לי/ החזיקי את ידי/ אל תעזבי". השיר הפותח
לפי השיר, יש כאן כוכב מוסיקת עולם. אתיופיה על הקו. אבל אתיופיה אינה מספיקה. הטרדישן חייב לחבק את המודרני. זה מה שגילי יאלו עושה. חבל שהאמהרית אינה מתכתבת עם האנגלית. חבל שהקליפ משאיר אותנו רק בכפר ואינו מגיע לעיר. אם
טים הרדין, סיגר סונגרייטר בסגנון פולק/ רוק הוציא ב-1965 את השיר שלימים יהפוך אחד קלאסיים של הז'אנר. השיר הוא מהאלבום "טים הרדין 1", שבין שיריו נמצא גם – “How Can We Hang on to a Dream". השיר קיבל תאוצה בעקבות
