הקול שלה חסר, שכח איך לחיות. כל יום מרגיש שבוע. הנה עוד שיר לאוהבים המאוכזבים. לועסים את הנושא הכי שכיח בז'אנר עד דוק: געגועי המיוסרים. איך? למה נפרדו? לא חשוב. העיניים יבשות מדמעות, מחייכת כשעצוב לה, כמהה לרקוד איתו, אבל
אף אחד לא שכח את שמוליק קראוס, כפי שאחת הכותרות אמרה. איך אפשר לשכוח את שמוליק קראוס? נכון שבהשוואה לאריק איינשטיין, הזיכרון הקולקטיבי יעצים יותר את המיתוס שלו, הזמר יפה הבלורית והתואר, הקול המופלא והאישיות המקסימה, אבל כיוצר וגם כאדם
לי גאון חוזרת לשיר משנות החמישים כחלק ממגמה ורסטילית להציג את מכלול טעמיה והשפעותיה באלבום חדש. You Belong To Me שנכתב ב-1952 הוא סוג של סטנדרט. הגרסה המוכרת של ג'ו סטאפורד היא משנת 1959, אבל הוקלטו גרסאות מוקדמות יותר כמו
השורות נכתבות בשעה שג'סטין טימברלייק מופיע בסופרבול. האם הוא זקוק לאירוע כדי לתת פוש לאלבום החדש Man of the Woods? סביר להניח כי האמריקנים ירכשו עוד כמה אלפי אלבומים מהחדש כמו טייסים אוטומטיים, עוד בטרם האזינו ממש למה שיש לו
היכונו ל – Avenged Sevenfold, הרכב מטאל אמריקני המכונה בפי מעריציו A7X, להקת הבי מטאל, הארד רוק אמריקאית מהאנטינגון ביץ' שבקליפורניה הקיימת מאז ב-1999, נטענת בהרבה חשמל ע"י מ.שדוז (זמר ראשי), זאקי ונג'נס (זמר משני, גיטרת קצב), סיניסטר גייטס (זמר משני, גיטרה מובילה), ג'וני כרייסט (גיטרת באס) וברוקס ווקרמן (תופים, כלי הקשה).
