"תוכנית של אלוהים" הוא שיר שעוסק בעתידו של הראפר דרייק. בהיותו מי שהוא בתעשיית המוסיקה, הוא יודע שאנשים רוצים שהוא ייכשל. אלא מה: אלוהים לא ייתן להם לעשות את זה. השונאים של דרייק היו "רוצים … / הרבה דברים רעים" שיקרו
גוסטו במערב וליבו במזרח, במרוקו. המפגש מוביל אל אחד מאלבומי ה – cross-cultural היפים ששמעתי מעודי. הוא שר בערבית מרוקאית (ערבית-מוגרבית), שירים מקוריים, והתוצאה מלודית להפליא, יש שיגידו "מערבית" מדי. מבחינתי – עונג אמיתי. גוסטו נוגע בשורשים שלו, אבל נמצא לחלוטין כאן, במערב,
אחרי אריס סאן, שלומי סרנגה היה הזמר הישראלי הכי יווני שפעל במקומותינו, תואם ענק הזמר היווני, סטליוס קזנג'ידיס, עם הניחוח הקולי העמוק הטיפה מלנכולי. מצד שני, סרנגה לא ויתר על זהותו הישראלית. לא פעם מצאנו אותו מקליט שירים מהשירון הקלאסי
שלמה ארצי ידליק משואה בערב יום העצמאות בטקס הממלכתי בהר הרצל לתפארת מדינת ישראל ולכבודה של מירי רגב, שרת התרבות, ויו"ר הוועדה לטקסים וסמלים, שבישרה את הבשורה, כאילו מדובר בפרס ישראל. '"שמחתי לבשר לשלמה ארצי על הבחירה בו להדליק משואה לרגל
כשנינט היתה בדרך לאלבום ראשון. סינגל ראשון., שנת 2006. אז הרגש עוד רץ לפניה באוריינטציה של הכוכב הנולד. כמה רגשני-יותר, כמה דרמטי-יותר, ככה טוב-יותר. אצלה – תן לה שיר מתאים, ומיתרי הרגש יפעילו את מיתרי הקול. קולה הדואב – משדר כניעות,
אז מה היא "בוסה נובה"? בשלוש מילים: קצב מבוסס סמבה. סמבה ממזגת בקרבה תבניות קצביות הקשורות למוסיקה האפריקאית עם אלמנטים של מוסיקת מארשים אירופאית. בלי להיכנס לניתוח מדוייק של המבנה הקצבי, הרי הבוסה היא מורכבת יותר מבחינה הרמונית מאשר הסמבה,