מגמה/ אופנה: זמרים וזמרות נאחזים בשירי עפרה חזה ז"ל כדי להוכיח איזושהי "חזרה לשורשים". הראל סקעת כותב בדף המידע המצורף לשיר: "הבטחתי לסבא שלי, יוסף, להקליט שיר גם בתימנית". הבטיח. אז מה? זה לא חלק מהנרטיב המוסיקלי שלו? הג'סטה הזו לעפרה
אין כמו יוצרים להכיר את הסביבה הכי מגינה-נוחה להם. דני רובס חוזר אל נתן כהן 31 שנים אחרי שכהן הפיק לו את "פנים ושמות" כדי להציג פן פסיכולוגי בעולמו. זה סוג של שיר ארס פואטי (העוסק בהתייחסות האמן לאמנותו). האולפן
האידיליה של האהבה – תמה. הוא מתגעגע. מבחינתה – די לה מ"אהבה". היא צריכה אותו, והוא איננו. שיר קצר, מעט המכיל מרובה על המהות האהבה ומה שלאחריה. תומר ישעיהו כתב, הלחין ומבצע את שיר הסיום מתוך סרטו של אסף סבן "בית
דודי בר דוד כורך את האני האישי עם ה"אנחנו" הכללי. דוחס לתוך השיר את כל מה שמרכיב את הקיום, אושר, מוסיקה, אפליה, מלחמה, צדק ועד פייק ניוז ולייקים. מנסה לחבר השאלה האישית – "מאיפה אני באתי ולאן"? – (המתבסס על
Oi Va Voi, ההרכב הבריטי חוזר בפעם הרביעית להופעה אחת בפארק ראשון לציון (4.7) במסגרת קמפיין לקידום האלבום החדש והרביעי שלהם שייצא הקיץ. החבורה מוסיקאית ישראלית צעירה – זהרה (Zohara) שמה, החיה על קו ת"א-לונדון. "אוי ואבוי" הם שישה נגנים וזמרת,
