יְדִיד נֶפֶשׁ הוא פיוט שחובר בארץ ישראל במאה ה-16 על ידי רבי אלעזר אזכרי ממקובלי צפת. בנוסח ספרד נהוג לאמרו לפני תפילת מנחה בערב שבת. בהשפעת מנהג זה, בחלק גדול מהציבור הדתי לאומי נוהג לשיר אותו לאחר תפילת מנחה של ערב שבת, לפני אמירת קבלת שבת. הפיוט ממשיך להוות אתגר למוסיקאים. שמענו
ים רפאלי שולח את הכאב למצוא לו חברים לטייל איתם בלילה. האנשה מעניינת של סבל, צער ודכדוך. להתרחק מהם, לא להיכנע להם. השיר הוא מונולוג של שכנוע עצמי. הכאב גדול בחשכה, אבל אם תהיה סבלני – בסוף הכל יסתדר. לפי
דורין דנאי שרה שרה עדין, מהורהר, מלנכולי לייט אבל היא יכולה גם אחרת. מה שמסתמן אצל דנאי הוא חיבור אותנטי בין היוצרת והזמרת. נועדו זו לזו. שישה שירים, כלומר EP, שנפתח איטי, מצב עדין, אווירה עשנה. שיר על הפער בין "המראה
