אני בטוח שהנ"ל הבטיחו לעצמם את הגמר עוד לפני תחרות חצי הגמר. לינוי קנטור קיבלה נקודות מאביב גפן ומירי מסיקה למרות שלא אהבו את הבחירה והביצוע שלה ל – Baby One More Time של בריטני ספירס. גפן אמר בלי להניד עפעף:
מה מיוחד בהיא מקוסטה ריקה? לא חשוב. התאהב. מה קשה בישראליות? יש תחושה ששם הכל אפשרי. בחורה יפה בקוסטה ריקה – זה משהו אחר. הזמן עמד מלכת כשהיא נתנה לו נשיקה. חוץ מזה ההשגחה… "הכל מלמעלה". בקוסטה ריקה ה"מלמעלה" עובד
אילנית היא כבר קול שנמצא בתודעה ובפנתיאון של הזמר העברי. ממרחק השנים – הביקורת מתרככת, כי תמיד הייתה תחושה שהיא ריחפה מעל המילים, שהיא יצקה לטקסטים סירופים ממותקים. פתאום זה כבר איזשהו מימד נוסטלגי. קול יפה-מפעים מן העבר ובמיוחד בשיר הזה,
שווים? מה היה עושה דנקר בלי המנגינות האלה של בוטנר, בקו מינורי נוגה, שמספקות בדיוק את המינונים הנכונים לטון (טונות) הרגש לו. מצד שני: בוטנר היה זקוק לקול הזה, הרגשי, המשדר רומנטיות חסרת תקנה עם פגיעות. כמעט ששכחתי שאפשר לכתוב מלודיה
