יצרני מוסיקה תפרו לסטפן לגר שיר. האיש להיט, יש להמשיך מומנטום. מדובר באסטרטגיה שיווקית. "יאסו" עם סטטיק, בן אל ועדן בן זקן – חלק מניהול הקריירה שלו. המשמעות היא בעיקר – ניצול נתונים כדי להתאים לו שירים מקדמי קריירה. "2019" נשמע
גיל ויין הלחין שיר לקולה הגבוה של רבקה זהר. היא שרה געגועים לימים אחרים שאומרים מנקודת הזמן הזו – אהבת ילדים תמימה, נטולת פחדים, התמזגות עם הטבע, שירים על חופש, מילים של אור והבטחות, ובקיצור – אידיאליזציה של יחסים. מושלמות נטולת
זהו עידן רייכל של תמהיל צפוי – שירים מלודיים בעברית מעורבבים בצבעים אתניים. הפשטות המלודית קיימת בשיר כ"את לא נשארת לבד" – זו הרכות המלו-מלנכולית, פופ שכמו כותב את עצמו, נמס במתיקותו. זהו עידן רייכל שכבר לא מחפשים חריגים סגנוניים אצלו, ממשיך לזרום
ממהרים להלחין אצלנו "שירי משוררים" – גם כאשר אלה (השירים) לא תמיד מתחננים למוסיקה. מצד שני, לעיתים, כשהם כבר עוטרו בצלילים, המשורר יאמר – ואללה. פרשנות, שלא חשבתי עליה. עושה חסד עם השיר, מעצימה אותו. זוהי גם טפיחה על האגו
המופע עומד להתחיל, הבמה מוכנה, הקהל יושב באולם, האורות כבר מחשיכים, אבל הלהקה שאמורה להופיע לא מגיעה. מזל שיש 6 עובדי במה מוכשרים שמשתלטים על העניינים ופוצחים במופע ישראלי מיוחד שכולו אהבה למוזיקה המקומית. ההרצלים – 6 קולות ייחודיים, כולל ביט
למעלה מעשור לאחר לכתו של יוסי בנאי, יוצא בנו, יובל בנאי, סולן משינה, בערב המוקדש כולו לשירי אביו, חלקם הגדול הפכו קלאסיקה מקומית. יובל רואה במופע הזה – מעין המשך הדיאלוג עם אביו – גם באספקט האישי, גם מהפן של
