נשוויל על הקו. הגיטריסט דן אוירבך והמתופף פטריק קארני שרים בגיבוי זמרות סול – "אף אחד לא אוהב אותך / אף אחד לא אכפת/ אם אין לך אף אחד לחבק אותך / אף אחד לא עונה על התפילה שלך". המסר המבאס
הייתי בהופעה אצל השכן שלי מלמעלה. קיבלתי הזמנה בקבוצת הווטסאפ. על דלת הכניסה הדביקו מודעה באותיות עבריות וערביות – "ספוט בסלון", פסטיבל הופעות ביתיות בבתי מוזיקאים ביפו ביוזמת עירית ת"א. בהודעה לעיתונות דובר על "מפגש אינטימי ובלתי-אמצעי בין האמנים ובין הקהל,
אחרי ההיפ הופ של "אין פנאנות" עם פישי הגדול – השיר הזה הוא אנטי קליימקס. "נברח לאמסטרדם" כתוב הכי שגרתי כהצעת בילוי של סופשבוע בחו"ל. הבנדאם הזמין כרטיסים, והוא מציע לה לשכוח מהצרות ולעשות אהבה פשוטה. ממש כלום. לא עצוב,
ג'אז ישראלי משובח מגיע מחו"ל. מוסיקאים ונגנים מתגוררים שם, יוצרים ומקליטים שם. ישראל היא מעצמת ג'אז בחו"ל, לא בישראל, ולא אכנס כאן לדיון איך זה קורה. Animi הגיע אלי במעטפה בדואר מפריז. אני עוקב אחרי הקריירה של שאולי עינב, מהסקסופוניסטים