שעת הציפורים בתל אביב חוזרת בשיר כמה פעמים עד שהיא הופכת לעיקר, כאשר הרעיון המרכזי האירוני הוא שמראה הטבע (ציפורים, שקיעה) "משנה את הזיכרון שלנו יחד" – לאחר שעזבה אותו "לבד בתוך המלחמה". קסם שעתה "הכי יפה של תל אביב" הוא
בז'אנר הפופ הים תיכוני (לאו דווקא "מוסיקה מזרחית") חוזר נושא אחד: האהבה ושברונה. הבנאדם הרוס מאהבה. בוכה את נשמתו. הקורבניות של הגבר בשירים האלה משוכפלת עד לעייפה, כאילו אין נושאים אחרים בעולם פרט לגבר הננטש שיש לרחם עליו. בשפת הקלישאה
כמו רוב להיטי הדיסקו הראשונים של דונה סאמר, השיר זה נכתב והופק על ידי ג'ורג'יו מורודר ופיט בלוטה. השיר הזה במיוחד מבטא את החושניות של סאמר, ואת יכולתה "להרגיש אהבה". בהיותו של השיר מיני כל כך, חששו מנהליה של הזמרת,
