עמיר בניון בדרכו כתב ושר על הזמן, הפער בין האתמול למחר, בין ה"משהו נגמר, משהו נשבר" ובין "עוד התחלה קטנה אחת או התחלה של עוד סוף אחד". השיר הזה אמנם יצטרף לרשימת שירי ההנצחה הנוגים, אבל מתברר כיי לא חייבים להזכיר
זה לא השיר שעליו הייתי מחלק תעודות הצטיינות לכותבים. געגועים לימי הילדות לשירים ולחלומות של פעם לא ממש מתחברים לעתיד אופטימי של מציאת בית ודלת פתוחים. מצד שני: ההתכנסות לשיר, שירת היחדיו הנלהבת חזקים יותר מאמנות צרופה. תזכורת: כל השפטים