חגיגת המיינסטרים. היא דרשה מהקהל לרקוד איתה, והכריזה בסוף המנגינה שהיא מרגישה שהיא "במועדון!" ממש כפי שהשיר הכתיב."הרגליים שלי על המסלול / זה יום יפה / אני מסתכלת לשמים עכשיו / אני מוצאת את הדרך שלי". לאן סלין דיון עפה
איך הייתה מוסיקת הפופ נשמעת ללא שירי אהבה? היא לא הייתה. נדמה שפופ נולד בשביל שירי אהבה. אהבה מהי?התשובה היא בדרך כלל במהות חסרונה. ז'אק ברל בוחן אותה במבט עתידי – "אם תלכי ביום קיץ/ אז את עלולה לקחת איתך את השמש". רועי נויפלד
בטרמינולוגיה הספרותית קוראים לטקסט כזה – ארס פואטיקה: שירה המודעת לעצמה, עוסקת ביצירת עצמה, בתהליך יצירת השיר או הסיפור. היוצר חושף לפני הקוראים את תהליך הכתיבה. עידו מימון נעזר בארבעה כותבים כדי לספר את סיפור היצירה: הקול אינו מספיק, גם לא מכונת
"השירים הם החייים שלי. כמה מהם שוחזרו, חלקם שופצו, כמה מהם חודשו, אבל כולם עם מגע עכשווי". מסביר סטינג על אסופת השירים גרסת 2019. לאחר אלבום הדואטים עם זמר הראגה שאגי בשנת 2018, יוצא סטינג, שנה לאחר מכן, באוסף גרסאות חדשות למיטב
התרגלנו לשמוע אותו בשלישיות וברביעיות. דייב ברובק, שהתפרסם על העבודה שלו עם הסקסופוניסט פול דזמונד ועל "טייק פייב", מותגו המסחרי, מנגן כאן סולו נפלא, הרבה רגש אבל בלי לגלוש למתקתקות. רבים מהסטנדרטים שייכים לשנות ה-30 וה-40 מ"מישהו לראות" של גרשווין
