בלשון המעטה: לא התגעגעתי לאיחוד של האחים ג'ונאס. לא היה שום ספק כי הוא ילווה בסדרת להיטים. בלי להיטים הרכב כזה אינו חוזר. כבר עם Sucker יש סיבה למסיבה. שלוש דקות שאומרות: “you’re the medicine for my pain, the tattoo inside
הו, כמה רומנטי. הזוג שלומי-פבלו מתפייט על אהבה. השנים שרים את סיפורו של מי שמשהו השתנה בקרבו כלפי. שולח אליה את המכתב שלא כתב, מילים שלא העז להשמיע. למה הסתיר ממנה עד היום? מה יום מיומיים – שהחליט לומר אותם ולרכך לה
מה היא אמרה? שהוא יבוא "לייבש לה את הדמעות". נו באמת, כמה אפשר לשחוק את השחוק. לורן פלד מאמץ בקלות את הקיטש לחיקו. עוד שיר על משבר יחסים, שתיקות ועזיבות. היא "חולת געגועים" ואין שום תרופות. מפרסמת פוסט על אנשים
האוהבת מבקשת לברוח. בוא נברח, בוא נברח, בוא נברח. למה? – מישהו מוחק לה את האופק בשעה שהוא מרים לה את הדופק. הוי. לא חייבים לחפש חרוז בכוח. כותבי הטקסט הזה מבינים טוב ממני מדוע מירי מסיקה מבקשת לברוח איתו.
2017 היתה שנת פריצת דרך של קילי עם השיר "Killamonjaro" . הראפר מטורונטו נכנס כרוח פרצים, הגיע למעמד של מושא פולחן. שנתיים אחרי קילי מציג סגנון משלו באלבום חדש – Light Path 8. שם האלבום היא בהשראת התעניינותו של קילי בנומרולוגיה, גילוי מספר
שמעתי אותם ב-2009 במועדון זאפה בת"א. זוג העיוורים ממאלי לא עושים אפרו נקי. הדיאלקט, השפה מגיעים מאפריקה המערבית, אבל הגרוב מערבי. טהרני אפרו רוטס – אולי התאכזבו, שוחרי אפרו פופ גרוב התכייפו. מצד שני – את אמאדו ומרים Amadou & Mariam מריצים בעולם בזכות הגרוב, לא הסטריאוטיפים
