כחמש שנים אחרי מותו, אסי דיין חוזר דרך המוסיקה של נפתלי אלטר. הערב שיועלה ב-16.11 בפסטיבל הפסנתר באולם קאופמן במוזיאון ת"א נולד מתוך געגועים. שאותם מתאר אלטר כ"אין סופיים וחסרי מזור". אסי דיין השאיר טקסטים מהסוג שהיום קוראים להם "בלוגים",
ג'ף ליין מגיע מאיזשהו מקום. אחרי אלבומו הקודם Alone in the Universe משנת 2015, זוהי שוב חזרה נוסטלגית במנהרת הזמן ללהיטים הגדולים של פעם מכל בחינה של – מנגינות, הרמוניות, תזמורים, משהו שנשמע כמו ניסיון לחדש את האהבה לקלאסיקה של ELO. יש
אמילי קופר, צעירה בת 17, בונה על קרייירה באמצעות תחרויות בחו"ל. היא שלחה ד"ש חם מתוכנית דה-וויס ברוסיה, ולפי הדף לעיתונות – יש לה 36 גביעים על המדף, כולם מחו"ל. על מה בדיוק? היא גם ספורטאית? מכל מקום, עכשיו מגיעה
המוסיקה, הקצב – ממש לא שיר דכאוני. המילים נטו – זעקה לקבל עזרה. כמו שיוון היא מקום חופשה שנועד לשחרר מלחצים, גם במוסיקה מבקש עמוס בן דוד להשתחרר. הקצב הריקודי הוא סוג של אירוניה. הוא הרי אינו מצליח לשמוח באמת, מבקש
מיקה הוא אחד המלודיסטים המדהימים שקמו לעולם הפופ מאז בשנת Life In Cartoon Motion, אלבום הבכורה שלו שיצא ב-2007. כל רצועה באלבום ההוא נטענה באנרגיה הסוערת והמיוחדת שלו בשירה בנוסח פרדי מרקורי, צירוף שיצר סגנון של כיף מרומם וריענון. אני
ג'יימס קורדן מת לנסוע חזרה ללוס אנג'לס ולחבור לקניה ווסט, שטס עם מקהלת Sunday Service choir שלו . בקארוקי המשודר בתוכניתן "לייט לייט שאו" הזה קורדן יורד מהכביש כדי לטפס 30,000 רגל, ולשאול את קניה על הכנסייה שלו, הנישואין עם
