לא חסרים גילויי גזענות בארצנו הלא נאורה – על רקע מוצא, דת, לאום, מין. שיר כמו שכתב עילי בוטנר נדיר במציאות הפוליטית המקומית, אבל הוא לבטח מתבקש ומתחייב. בוטנר נוגע במהות האנושית שאינה מתיישבת עם אפלייה כלפי מי שחשים כאן
לא שומר אותה בפנים יותר, לא אוהב אותה יותר, אבל … חסרה לו. עדן חסון מציג עוד מוצר חדש של האוהב הדואב, "צייד של בעיות" (מטפורה מאוד לא מוצלחת) שמקונן את דיכאון נטישתה. מאז הלב שלו "טיפה ברח", החלומות "נזרקו
מחדשים את התרנגולים כמעט 60 שנה אחרי. סיבה למסיבה? לא בטוח שקיבלתי תשובה מדוייקת אחרי כשעה ורבע של הרמיקס שעשו לשירים. יוצרי הערב עשו כאן מעשה פאזלי מענין של פירוק והרכבה שיש בו הרבה יותר יצירתיות והמצאה מאשר מחזור והתרפקות.
