מרץ ב18, 2020

דואגים לתעד לעדן בן זקן את מהלך חייה. אחרי שיר החתונה ("חיים שלי") מגיע שיר  לקראת  כניסתו של הרך הנולד לעולם.  השיר תפור בטקסט הכי פשטני-שבלוני – החיוך שיאיר את הלב כשיבוא, האהבה שתיתן לו. כמובן אי אפשר בלי להגיד

הדס קליינמן (צ'לנית, יוצרת, לשעבר הצמד הדס קליינמן ואביב בכר) שרה על אי הוודאות והפחדים מפני שינויים בחיים. מעברים ממקום למקום  מבטיחים לכאורה בריחה של תקווה ואור חדש, אלא שלמרות הרצון להאמין,  כי הגעת אל מקום מבטחים – המציאות טופחת.

סוף סלע משתף את מאיה אברהם בדואט נסיעת געגועים על מסלול זמן אקראי בין "חלומות שנשכחו מזמן" "עד לעולם הבא", של אוהבים המשתוקקים זה לזו. הכל פשוט וסביר, עד שנכנסת שורה יבשושית לא מוצלחת כמו "לא נוכל לסמוך רק על

מה עושה הופעה בלי קהל? קרן פלס מתנה אהבים עם המוסיקה. חיוך של הנאה עצמית ב"אלה החיים", לוקחת את השיר לפסגות הדרמה. נותנת "הכל"  אבל האם אפשר יותר בקטן, בלי להתנפל על השיר בלי לרוץ לפניו. הקורונה ממלאת השראה. "מתוך