ומה הפואנטה? זוכרת, זוכרת, זוכרת, ומה עכשיו? המצב על הפנים? – על כך אין רמז בשיר. כל כולו התרפקות על עולם יותר פשוט, יותר מתוק של חוף שבו "אהבנו אמיתי". יש אהבות לא אמיתיות? ומה עכשיו? אפק לאמור אינו עוסק
נצא למסע בזרם התודעה של ראודור, שמגולם במטפורת טיסה שלפני התרסקות, רגע לפני לחיצה על כיסא המפלט. מנסה לתאר את התוהו ובוהו שלא נראה כלפי חוץ. מה קרה לחתיך עם הגיטרה, משפטים ששמע ממי שנשאר אצלה לישון, סיטואציה של אסון,
תשמעו סיפור לא מיוחד, לא מענין, נדוש. קראתי השבוע שתל-אביב מלאה רווקות, חלקן כנראה נואשות, וכשהן אינן מוצאות חתן ראוי, הן מתמקדות במטרה אחת: לעשות ילד. סיגי אוחיון היא אחת מהן. מוקדנית, ממוצעת מאוד, תפרנית, רואה את החיים מבעד לחלון
המאמץ של האחיות טלי ולירון כרקוקלי להגיע גבוה עוד ישתלם בגדול. במערב, הן, ככל הנראה, היו במקום טוב בטבלאות הבילבורד. ההצלחה קשורה לא רק ל"מה" (כישרון), אלא ל"איך". לפי השיר החדש, הן היו יכולות להיות במקום שבו נמצאת היום חבורת
"הכל בעצמי" "All by Myself" של הזמר אריק כרמן (יליד 1949 ממשפחה יהודית שהיגרה מרוסיה) יצא בשנת 1975 ונחשב אחת הבלדות היותר מבוקשות באוספי השבעים. האם אכן כרמן כתב את הכל בעצמו? לא ממש. כרמן, הוא זמר רוק שניגן יצירות קלאסיות לפסנתר, מצא את עצמו
