בדיעבד, מושב באחת משש ההופעות של ABBA בלונדון בסיבוב ההופעות שלהם בשנת 1979 נשמע כמו כרטיס הזהב האולטימטיבי. איש לא היה מנחש שזו תהיה ההזדמנות האחרונה של המעריצים לתפוס את להקת העל השבדית בהופעה בבריטניה. למי שפספס זה אלבום הפיצוי
הכוח האפל של השיר הזה מחזיר לכעס, לאלימות ולייאוש של תחילת שנות ה -80. הקלידן של הספיישלס ג'רי דאמרס כתב והקליט את השיר בדירתו בטוטנהאם בלונדון. על פני השטח מדובר על דעיכתה של קובנטרי, העיר בה גדלה הלהקה, אך המשמעות
מות התפוז של פעם – מסמל את כל מה שמרגיש רע עכשיו – מלחמה חוזרת, דמעות, מצב של אין ברירה. גם החורף נראה מהפרספקטיבה העכשווית – קצר, וגם זו תחושה של השתתפות הטבע בחסר הכללי, בסדק הגדול שנפער. רוצים לשוא
נשמע לי התחסדות לצעוק בראש חוצות, שאמנות נוצרת רק מייסורים וש"סיפוק בחיים רק תוקע". צליל אברהם עולה על תאוריה נדושה כדי לתאר מצב אישי בשיטת הספוקן וורד. בבית החוזר היא מתייחסת – הפעם במנגינה קלילה למחסה האומנותי שלה הגואל אותה
למרות שמדובר לפי המידע המצורף בחלק מקמפיין "קרב ישראלי", שנועד לחזק את אתוס הלוחם ולהוקיר תודה ללוחמי ולוחמות צה"ל, לא הייתי מאמץ אותו כהימנון הלוחם של צה"ל. תחייך, אחרי הכל זה המנון הסחבקיות של חיילי צה"ל. יגידו. השיר שנבנה לאחר
