איתי לוי לוקח טקסטים על טייס אוטומטי. עוד שיר אהבה-אכזבה אינסטנט. לוי מבין, ככל הנראה, את פשר הדיוק – 12 בלילה (למה 12?). ומה ענין ה"תל אביב" לכאן ("זה הלילות זה כל התל-אביב"). לשלישייה שהמציאה את השיר החלול הזה יש
לניטיונס הוא לני בן בשט. שלום מור הוא שלום מור. אני משאיר את כותרת השיר באנגלית. כנראה, זוהי מגמת הצמד להפיץ את השיר בעולם במשבצת מוסיקת עולם בעידן שפופ עממי ממחוזות הבלקן עושה חיל. יש, למשל, עדנה למוסיקה הצוענית, בעיקר
תן לנשמה לצרוח, למחשבות לרוץ, לרגשות לפרוץ. אילן דמתי עולה בסערה על נתיב מרכזי. מהות הקיום האומנותי: "כשהמסך נפתח כל פעם מחדש/ הגיטרה מנגנת הנשמה תצרח". האמנות כמעשה חריג, משנה שגרה ("רוצה לחיות אחרת לגעת במה שאי אפשר") מאפשרת חיים
