סי היימן שרה את המנגינה (תפילה) שאבא נחצ'ה היימן חיפש לה מילים. היא מצאה את השיר בדיסק בתוך שקית ניילון עטופה בגומיות, עליו כתב האב – "סקיצה פסנתר בלבד – למצוא מילים". סי כתבה אותן בצורת שיחה שהיא ממשיכה לנהל
בתודעה, ג’טרו טאל קיימת אי-שם בתחילת השבעים. האלבומים שלה היו תמיד יותר אינטילגנטיים מדיפ פרפל, והשתייכו לליגה של קינג קרימסון ויאס. הלהקה יצרה רוק בהשראה בארוקית ובהשפעה קלטית. חלק דומיננטי בדימוי של ההרכב וביצירה היה איאן אנדרסון , החלילן על-רגל-אחת,
ניצן אלון מהרהרת את עצמה למצבי תנאי ביחסי הבינה-בינו, שהם היפותזות של אם וכאשר ויתכן ש. היצר לצאת החוצה להשתחרר מול הקול הפנימי שקורא להישאר יוצרים שיח אישי אמין בינה לבין עצמה. "אולי אסע, אני תמיד נשארת" ניצן שרה כמעט
