הטריו הלונדוני הרב לאומי הזה (שוודי, בלגי ובריטי), גיטרה-בס-תופים, מייצר רוק אותנטי, פרי יצירתו של בעל הדימוי הדו-מיני בריאן מולקו, הזמר/גיטריסט, סגנון שהכתיר אותם כ"גרסת הגלאם רוק הבריטית לנירוונה". להיטים: "פיור מורנינג", "טייסט אין מן", "סלייב טו ווייג’", "ויזאאוט יו
אוספים פופוליסטיים בדרך כלל לועסים חומרים מוכרים. רוב השירים מוכרים מאוד. הרדיו טחן אותם עד דוק לא רק בשנים ההן. גם ג'ון לנון נמצא כאן בשיר הרומנטי הכי מושמע שלו – "ברנש קנאי" Jealous Guy. אלטון ג'ון – "נר ברוח",
Primal Scream היא להקת רוק סקוטית שהוקמה בגלזגו בשנת 1982. הסאונד של הלהקה התפתח עם השנים, תוך שהוא משלב אלמנטים של רוק, דאנס ואלקטרוניקה. אלבום הפריצה של "Screamadelica", שיצא ב-1991, נחשב כנקודת ציון בסצנת מוזיקת הרייב והדאנס. האלבום המשלב גיטרות
מה "חוזר אליה", אל מורן אהרוני? מהות מצוקתה הנפשית? מה הביא אותה לרצות "קצת יותר". מסוג השירים שהייתי רושם לה הפנייה לפסיכולוג, שינסה לבררבעייתה. מה היא בדיוק רוצה? עוד כסף בבנק, בית יותר גדול, תפקיד יותר בכיר, ילדים יותר מוצלחים,
המילים 'משהו' ו'מישהו' ממלאות תפקיד מרכזי בלשון הדיבור ובלשון הכתובה היום־יומית, וקשה לחשוב איך אפשר להסתדר בלעדיהן. מצד שני, השימוש בהן הוא לעיתים אקראי. בשיר הזה הסתמיות ביחס למי שאמר לו שאסור לו כבר לאהוב – אינה תורמת לאמינותו. "מישהו
