הזמר והיוצר ג'ימי באפט, המוכר בעיקר בשירו האסקפיסטי בטעם הקאריבי "Margaritaville", איש עסקים ששלט באימפריה של מסעדות, אתרי נופש ותבשילים קפואים, מת בגיל 76. ג'ימי באפט כתב את "Margaritaville" בקי ווסט, פלורידה, לאחר שסיים סיבוב הופעות עם להקתו, The Coral
בקולה המקונן הגבוה, אדוניה מבקשת להשתתף בצערה על בדידותה. היא מתחילה את השיר ב"האמת", כאילו העולם חשב שהיא לא במצוקת בדידות, והיא מבקשת לחשוף את ה"אמת". מספרת כמה רע, מעמידה "שמלה לבנה" מול "מלחמה", כמו אלה שני הקטבים שהיא חווה,
תדמיינו בית קפה צפון אפריקני טיפוסי, אי-שם במחוזות קזבלנקה, שלבעלים שלו קוראים מר פאוזי, הידוע במוסיקה האוריינטאלית המחברת שורשים ומוסיקה עכשווית, ראיי אלג'יראי ופאנקי. המקום הדימיוני הזה הוא הבסיס לאוסף של Algerian Rai music שמתחיל מסורתי עם Ainik בביצוע Cheikh Meftah, שב
מעריץ של אדל הודה לכוכבת על "שעמדת בשבילי" לאחר שעצרה הופעה כשראתה מאבטח אומר לו לשבת כשהוא שר יחד איתה בעמידה. הזמרת שהופיעה בלאס וגאס הפסיקה את ההופעה בזמן ששרה Water Under the Bridge אחרי שמעריץ שקם לשיר איתה יחדיו
על הנייר השיר מהסרט "גן קופים", סרטו של אבי נשר כתוב בשיא הדביקות הקיטשית. המסע שפותח דרך לאלוהים, צחוק שיישמע במרומים, זריחה על הפנים, הכאב שייעלם. לא ראיתי את הסרט (על סופר נואש שיוצא למלחמה על מקומו הראוי בקנון הספרותי
