ענת מלמוד מתארת מטפורית מצבים שונים של השפעה, שינוי, ניגודים. היא שרה על דיבור שישנה ניגון, מילה שתרפא מכאוב, זמן שיוציא כאבים לאור. מול הפירוט המופשט היא מציבה בבית אחד את עצמה ומדגישה את האור שיפשיר את הקור: "יש עיניים
דורון רפאלי המתופף והמוסיקאי, עידכן את הלהיט של עפרה חזה בהשראת אירועי השבת השחורה והמלחמה שבאה אחרי. תוספת הראפ היא פרשנות בשם הכלל (כולנו) שחי ברירת מחדל: "ניסינו לפרוח באדמה זרה ולא יכולנו לעזוב" לא כולם יסכימו לאופציה הזו, בעיקר
מחיאות הכפיים מסגירות – ביצוע היישר מכוכב נולד. והנה זה כבר הופך שגרה לא הכי מלבבת: הם מתחברים למלחמות ולשכול. השיר מדבר על הקשיים הרגשיים של לוחמים. עידן עמדי כתב שיר לאהובה על רקע טראומה של לילה אחד בשדה
להתאהב מחדש בביצוע המיוחד, הצנוע, הנפעם של חווה אלברשטיין. ליווי של גיטרה אקוסטית בודדת, טקסט יפהפה על אהבה שבשתיקה, על רצון לעצור הזמן בשבילה, לדחות הכל – כדי שתשאר כך לעד. שלא תתפוגג. ממש כמו שמילים אינן יודעות לומר אחרת
