שיר האימהות והאבות הדואגים-דואגות מתגעגעים-מתגעגעות של כל הזמנים. "כמה טוב שבאת הביתה" נכתב לשלום חנוך עם חזרתו על ידי יענקל'ה רוטבליט לאחר שהות ממושכת בלונדון, והוקלט לאלבומו של אריק איינשטיין "יסמין" (1972). הוא נשאר אקטואלי ורלוונטי לכל עת במדינה שמרבית בניה הם
נגה ארז שרה בעצבות מעורפלת סיטואציית בעייתית של יחסים עליהם מאפילה תחושת געגוע: "בוא עם הפרחים שלך, תוריד את הנעליים/ הם עצרו את האש, קראתי את החדשות/ האהבה שלי היא נצחית, אני מחכה ליד הטלפון/ אל תשאיר אותי תלויה/ בבקשה
הממונים על העיזבון של הזמרת שינייד אוקונור מדונלד טראמפ להפסיק להשתמש במוזיקה שלה בעצרות הפוליטיות שלו. טראמפ השמיע בחודש שעבר את השיר הידוע ביותר של אוקונור Nothing Compares 2 U באירוע קמפיין במרילנד. טראמפ מתמודד להיות המועמד הרפובליקני לנשיאות לקראת
"האם יכולת לשמוע את פעימות הלב שלי מתחת לרעש", שואל הבחור את הבחורה. הבחורה, נויה עדר, הבחור מוטי רודן הפכו את ה – heartbeat לדופק משתנה, מיוחד עד זרוק, הגות שמערבת עורבים וזמן והשפעתם על מערכת היחסים. מה שמתחיל בשיחה
תקשיבו לצלילים של האקורדיוניסט סרג'יו פופה (Sergiu Popa) . הוא מנגן מוסיקת נשמה צוענית סובבת עולם במיומנות נדירה. סרג'יו נולד בשנת 1981 בקישינב, מולדובה. הוא סיים את לימודיו במכללה למוזיקה סטפן נגה Stefan Neaga. למד עוד שנתיים בקונסרבטוריון של מולדובה
אפריקה מוכרת לנו ממקצביה שמקורם בתופים האפריקאיים. מכאן – גם הריקוד האפריקני הטיפוסי. אפריקה פחות מוכרת משיריה המלודיים המושרים, מההרמוניות והתזמורים של יוצרי המוסיקה שלה. קחו את שירי המחאה של דרום אפריקה. השירים נגועי הבלוז ממאלי . קחו את המורנות
