"ובכן… יש לי אישה, הרחק מעיר/ זה טוב לי, אה כן/ יש לי אישה, הרבה הרחק מהעיר/ טוב לי, אה כן היא נותנת לי כסף כשאני במצוקה/ כן, היא באמת סוג של חברה/ יש לי אישה, הרחק מהעיר/ זה טוב
צרויה להב, שכתבה את המילים, בחרה לקרוא לשיר "חיים שלי", ביטוי שהפך נדוש ושגרתי אפילו סתמי כמו "מאמי", וכשקוראים את הטקסט, התחושה היא שהוא אינו קוהרנטי. השיר מציג זרם תודעה על יחסים של עליות ומורדות, אם בהכללה על העולם ואם
בימים שמחאה במקומותינו הפכה למקצוע, שיר מחאה עלול להישמע קול ענות חלושה, רפה ולא נוקב. "החצר האחורית" מוציאים לפועל מילים של יענקל'ה רוטבליט שמשקפות העם יושב בציון נכון ל-2024. אם לדייק. זהו שיר של רוטבליט מ-2004, והשורה "האם נדע להיוולד
גבר זועק כאב, למרות שבשיר הוא שר "כשהכאב דופק בדלת אני לא פותח". לפי המוסיקה וטון קולו הדואב – פתח גם פתח. הרב שלו אומר לו לסמוך על אלוהים, סומך עליו. על הטעויות שעשה עם אהובתו – לא יבקש מחילה.
