ב"מתוק מדי" הוזייר משרטט ניגוד בין שני אנשים בעלי סגנונות חיים והעדפות שונות, אחד שנהנה לחיות את החיים בקצב שלו, להתמכר להנאות פשוטות כמו וויסקי, קפה ולילות מאוחרים, תוך שהוא לא דואג יותר מדי מההתאמה לנורמות החברתיות, לחיים ממושמעים, ואדם
לאיזה כוכב התכוון נתן זך בשיר? מדוע הוא לבד? האם לבד משמע שהוא בודד? השאלה מביעה תמיהה/התפעלות מכך שכוכב אחד מעז למרות שאינו לבד, ואילו הכותב לא היה מעז על אף שאינו לבד. אין מידע מה הכוכב מעז לעשות בהיותו
מלחמה אינה רק בשבילי או בשביל עמי? מצד שני הוא מבקש "שמור על ישראל" וגם "שבו בנים לגבולם". זה אישי או לאומי או שניהם יחד? את תפילת הקלישאות הלא קוהרנטית הזו נושא בעז שרעבי בקול נכאים מתחנן. גם שזירת הפיוט
יופיים הלא מובן של הגעגועים הנואשים. מיכל גרינגליק, אחותו של שאולי גרינגליק ז״ל, שהרים את המסך ב"הכוכב הבא" ונפל בקרב בעזה, חוברת לאביחי הולנדר כדי לשיר את הלב שלה בפסח הראשון ללא אחיה. המוסיקה שנכתבת על הנופלים נועדה לחיים, וגם
אהוד בנאי כתב על זה: "הילד בן שלושים, יש לו חום גבוה/ הוא שוכב על הספה בבית הוריו/ כן, הוא בן שלושים, יש לו חום גבוה/ הוא חוזר אל חדר נעוריו". בנאי חייך והפך את השיר מעין פולקלור. אור בן
