האוסף הזה, שערך אמיר כהן בפונוקול בשנת 1989, היה האוסף הצרפתי הראשון שיצא כאן על דיסק, הוא מתכתב עם שירים שחגגו בשישים-שבעים-שמונים בתחנות הרדיו. השנסון (chanson Française) הוא הסגנון האופייני ביותר למוזיקה צרפתית (שאנסון פירושו "שיר" בצרפתית) והוא עדיין פופולארי
פעם שניה שאני שומע את Kayma של אורי טולדנו. הראשונה הייתה בדצמבר 2021 בפסטיבל החשיפה הבינלאומי ב"הצוללת הצהובה". אחרי ההופעה בבארבי בנמל יפו, אני חוזר על מה שכתבתי אז: רוק ישראלי ליצוא, כי Kayma נשמעת הכי לא רוק ישראלי. זהו
ניזכר בשירת ההמונים של "הביתה" ((מילים: אהוד מנור, לחן: יאיר קלינגר, ביצוע במקור של ירדנה ארזי) לשחרור חטופים בסוף השנה שעברה בקיסריה. רגעים נדירים בעוצמתם של גרסת רוק-סימפונית לשיר. עד עלות השחר/ מתפללת לשלומך/ שבויה באזיקי פחדים/ אני שומעת צעדים".
כזה עוד לא שמענו ממשה פרץ. עבר עליו משהו, או שהצרכים השיווקיים מנווטים שנוי? ולמה עכשיו "הללויה" אחרי ובעיצומו של האסון הגדול העובר על ישראל? רוב המאמינים יגידו. עזוב אין קשר. בדיון לעומק נאמר, כי הטבח שביצעו מחבלי חמאס מעלה
