נרקיס פוצחת בדיאלוג עם הלב כאילו הוא ישות בפני עצמה, מוזרה אמנם, אבל שבאמצעותה תשיג כל מה שתרצה. רוצה להיות שלו, רק שיאמין בה. המעבר המשדר תחינה עוצמתי. "לב שלי כולם מדברים אבל אתה איתי/ כמה פעמים אני נופלת ועולה/
ב-2004 זה נשמע טרנד שכובש את תעשיית הפופ. סינגר סונגרייטרים דואבים משמיעים וידויי אהבה נואשים נורא משכנעים. בלעז יש לזה הגדרה קולעת: Heartfelt Song. ג'יימס בלאנט הזכיר לי את דמיין רייס בטונים הרגשניים שלו. בלאנט חיבר שירים בעודו משרת בצבא הבריטי
גף ראשון על סתם מתמכר, ובהמשך מיני מסקנות על נפש האדם, בקשת מחילה מאדון האדונים, ריקוד עם המשיח, ר' נחמן שהבטיח שאין ייאוש בעולם. וגם חריזה מודבקת: "שים בקצב כשכל להיט הוא עצב מה שווה הכסף כולנו על הרצף". האם
מיסטיקנים סינים לקראת החגים? אולי מפני שאין כבר במי להאמין, והימים הנוראים הם הזמן לברר מה צפוי לנו בשמיים. שלמה ארצי חשב פחות "מיסטיקנים" ויותר על "החיים" – זוגיות של הווה מול זיכרונות העבר בהיבט נוסטלגי. עכשיו: "אנחנו חיים את
ליאם ונואל גלאגר לא יכחישו עוד את השמועות. אואזיס מתאחדת להופעות ב-2025. מעריצי להקת הרוק ממנצ'סטר הפצירו באחים להתארגן מחדש מאז שנפרדו ב-2009, לאחר קטטה מאחורי הקלעים בפסטיבל רוק אן סיין בפריז. ליאם גלאגר בילה את רוב יום ראשון בתגובה
המאזין הלא מיודע יאזין לשיר געגוע כואב, מבלי לדעת את הסיפור מאחוריו. המאזין המיודע – כותב שורות אלו – יספר לו כי הוא נכתב לזכרה של שחר דבי טרואן-מתיאס ז"ל, שנרצחה יחד עם בעלה שלומי מתיאס ז"ל ב-7.10 בביתם שבקיבוץ
