איזו עוצמה העניקה הפילהרמונית למירי מסיקה בשיר הזה. השיר עוסק בכאב ובמורכבות של מערכת יחסים שבה צד אחד פוגע, עוזב, ולאחר מכן חוזר. השיר נכתב בגוף ראשון מנקודת מבטה של אישה שמתמודדת עם חזרתו של בן זוג, שהיה חלק משמעותי
איטליה מוציאה מקרבה כישרונות ענק. ג’וליאני הוא הסקסופוניסט שכל פסטיבל ג’אז יקפוץ עליו. הצליל שלו באלט מזכיר ענקים כאריק דולפי, ובסופרנו את סטיב לייסי. אבל במחשבה שניה, ג’וליאני הוא ג’וליאני. 8 מ-11 הקטעים מקורים. הדבר הראשון שמבחינים בו הוא הטון
הדואט של שלמה ארצי וגרי אקשטיין ז"ל מחזיר 45 שנה אחורה לתקליט "דרכים" ול“פתאום כשלא באת” – בלדה רומנטית, אחת האהובות ביותר של ארצי עד היום. “דרכים” סימן את תחילת המעבר של שלמה ארצי לאלבומים קונספטואליים ובעלי עומק אמנותי. אף
איך השאירה אותו כל כך עצוב ומדוכא, כשבמגירתו שיר אהבה עם "מילים יפות כמו מאגדה אחרת" שאולי יחזירו אותה למיטתו ולעולם המושלם שהיה שלהם? מוזיקלית, ליעד מדלג מעל הבנאלי, מוותר על הדמעות ועולה על נתיב מרכזי במקצב מתיידד שזורם בצלילים
