טון השירה של בעז בנאי משדר כמיהה שנוגעת בגעגוע נואש. המנגינה עולה על מסלול של נתיב מרכזי, זורמת בתנועה שמעניקה לכיליון הנפש אווריריות מלודית שובת רגש. השיר נוגע בעומקים שמתחברים עם המקום שנמצא מתחת למיתרי הקול המתוחים. התלות הרגשית בחבר
בו ארצי מחבר את הגעגועים לעבר לטראומת סוף האהבה. מנגינה מינורית וטון שירה נוגה השזורים בקולות סלסול כמו אתיופיים (טכניקה שעידן רייכל השתמש בה) משדרים נאמנה את הנרטיב. הנטייה להתגעגע לעבר, במיוחד לרגעים של תמימות וביטחון מעידה על אדם המתמודד
ת'לוניוס מונק היה מאלתר מבריק, השתמש בחוש הקצבי המדהים שלו ובכושר ההמצאה ההרמונית שלו כדי למצוא אפשרויות חדשות ביצירות או בסטנדרטים שלו תוך נגיעה במעיינות הסגנונות של פסנתר הבלוז והג'אז המוקדם. ."לבד בסן פרנסיסקו", האלבום Alone in San Francisco יצא
האלבום נפתח בשיר נוגה של מודעות עצמית: איך אתה מסיר את מסכת הנחמדות שלך: "איך אני מוריד תמסיכות של הנחמד הזה,/ שמחייך יפה ואין לו לחץ בחזה,/ לא פוחד להתפורר להישאר/ לבד.." הראל סקעת שר את המנגינה המלנכולית בטון ובכוונה
ב"הכוכב הבא" איתי פז שר קאבר ל"חום יולי אוגוסט" של שלמה ארצי, ניסה לחבר "ישראליות" למוסיקת קאנטרי. הפעם – שיר סולו מקורי, וזה – סוף סוף מצליח לו כיוצר-זמר, ששר את הסיפור האישי שלו, ועדיין נשאר נאמן לקו המוזיקלי שמגדיר
