השיר מתוך "כמו צמח בר" של חוה אלברשטיין יצא בימים של טראומה, של כאב עמוק, בימים שאנשים נזקקו לקול חם ומנחם. לחווה אלברשטיין היה הקול הזה. ואלה לא היו ניחומים של ששון ושמחה. הטון, המנגינות, העיבודים העבירו עומק מבוכה, עצב,
"כל המילים שנעלמו/ תמצאי אותם בחלומות של אחרים"… לפעמים יוצאת פראזה פשוטה שאומרת הכל. עידן רייכל שמגיע אחרי "מעמקים" כתב שיר מהסוג שאומר כמעט הכל "על החיים" – "כולם בורחים, כולם חוזרים, רודפים אחרי השמש, שבויים במעגלים", ו"יוצא שאת תמיד שותקת/ אבל בפנים
אפוקליפסה לפי אביב גפן היא סוף האהבה. כשמפסיקים לחלום, לקוות. כששוכחים מהי אהבה. בשפה פשוטה, ישירה, טעונה רגשית, כתב גפן על תחושת ניכור, אובדן, פחד מהעתיד – נושאים שמלווים את יצירתו לאורך השנים. זהו השיר מתאר אפוקליפסה אישית או קולקטיבית,
אחת המלודיות היפות ביותר של "האבנים המתגלגות". השיר נכתב ככל הנראה על גרופית. יש טוענים כי מדובר בלינדה קית', שהייתה חברתו של קית' ריצ'ארדס, איש "האבנים". ריצ'ארדס לא הכחיש אבל לא נקב בשם מסוים. "היא התחפפה לי", סיפר. זה היה
תרבחו ותסעדו. זהבה בן משחררת מחרוזת למימונה במקצבים מדבקים, בועטים ומרימים. מוזיקה מרוקאית שמתאימה לחגיגות המימונה נועדה בראש ובראשונה לשמח, להרקיד ולהביא תחושת חג, אחווה, ושורשיות מרוקאית גאה. תנאי קבלה – 1. קצב שמח ומרקיד, מקצבים מהירים, בעיקר בסגנון שאבי
את השיר שמעתי בדואט של עמיר בניון ומיכה שטרית באוסף הכפול "קול הנשמה" שערך איתמר חובב לזכרו של אביו, משה חובב, קריין הרדיו הנודע. אם יש שיר שמסביר את הקשר שבין הפופ הישראלי לפיוט היהודי ולתפילה בעידן הזה – זהו
זמרת לנצח. לנצח – כי לעולם אינך נפרד ממי ששרה כמו שהיא שרה את Ne Me Quitte Pas של ז'אק ברל. זוהי תוגתה נצחית. או כמו שהיא שרה את My Way של פול אנקה. אימצה אותו והפכה אותו לבנה-שלה. ואת
