“My Funny Valentine” הוא אחד השירים האמריקאיים האייקוניים ביותר, שנכתב ע”י: ריצ’רד רוג’רס (Richard Rodgers) – לחן, ולורנץ הארט (Lorenz Hart) מילים – במקור עבור המחזמר “Babes in Arms” מ-1937. במחזמר, הדמות בילי קרוקר שרה את השיר לוולרי, אהובתו. שמה
זוהי התשובה של חמוטל בר יוסף ואודי אהרוני ל"כי האדם הוא עץ השדה" של נתן זך. זך השתמש בדימוי העץ לתיאור הקיום האנושי, שבריריות החיים תוך הדגשת הדמיון בין האדם לעץ. הוא הציע תשובה מורכבת: האדם דומה לעץ — הוא
מיכל גרינגליק שרה את תוגת געגועיה במוסיקה "שקטה", למרות אי השקט שהיא חווה, באיפוק פנימי. נעה בין מציאות לחלום. עצמים ומקומות ומקומות מעוררים געגועים משום שהם נושאים זיכרונות חיים, שומרים בתוכם רגעים, חוויות וקשרים. זהו שביל מתפתל בו אבדו עקבותיו,
לקראת קבלת פרס ישראל, דיבר אביהו מדינה על אפליה תרבותית של המוסיקה שהוא יצר ויוצר. בראיון לערוץ 13, הוא תמה מדוע הוא ממשיך להיות מסווג כ"מוסיקה מזרחית" ולא ישראלית? אם המוסיקה שלי היא "מזרחית" – זה אומר שה"מערבית" היא המוסיקה
