במועדון לוגוס (ז"ל) בנחלת בנימין, על קנקן טובורג קיבלתי קורין אלאל במינון שאני אוהב, בלי טרראמים. נטו-נטו. "אנחנו מרמים בעיקר את עצמנו", שרה אלאל על הפתיחה, חמושה גיטרה חשמלית. טון מר, ציני יוצא מהחיוך שלה. "אנחנו מרמים בעיקר את עצמנו,
המילים מרגיעות, הרגש סתום, הלב אטום, והימים בכ"ז כל כך יפים מזכירים ימים קסומים… אני קורא את השיר ותמה על פער בין המחשבה הבהירה ובין הרגש שעדיין לא עבר את השינוי… אז למה התכוון המשורר? השיר מתאר מתח בין ניסיון
מה מאפיין פסנתרן ג'אז אולטימטיבי? יכולת אילתור יוצאת דופן – לבנות סולו מקורי, מוזיקלי, מפתיע, בתוך זמן-אמת. שליטה הרמונית עמוקה – לדעת "לשבור" ולבנות הרמוניה בדרכים יצירתיות. קצב פנימי יציב (Time Feel) – לנגן באופן "נושם", דינמי, עם תחושת גרוב
"יום שישי, 4 ביולי, אצטדיון פרינסיפליטי בקרדיף: אואזיס, גיבורי הבריטפופ החוזרים נשמעים מדהים, נראים מגניבים בטירוף, ומספקים את הלהיטים הגדולים ביותר. אלוהים יודע שאנחנו צריכים את הבריחה הזאת" כותב עיתון המוסיקה ניו מיוסיקאל אקסרפס. "זו לא תרגיל", מקרין המסר מעל
