"יש לי סימפטיה לאמנות קונספטואלית בתל-אביב/ עיר בלי קונספציה"… יש לי סימפטיה לאנשים שמתרגשים בתל-אביב/ עיר בלתי מרגשת". השיר "יש לי סימפטיה" של מאיר ויזלטיר בלחנו של שלמה גרוניך הוא שיר מחאה פיוטי, אירוני, עוקצני ואנושי מאוד. הוא משלב בין
Ready When You Ready הוא אלבום אוסף כפול של רגאיי רוטס דאנסהול, רובו ככולו קצב איטי וכבד מסוף שנות ה-70/אמצע שנות ה-80, שעובד היטב על מערכת סאונד. המנגינות מחוספסות מהרגיל, כולל גם כמה מנגינות מודרניות יותר, עדיין של אמנים מהתקופה
"יחפים על הדשא" שפותח את האלבום של אברהם טל מתאר דרך זיכרון אישי חוויות של אהבה, תמימות, כאב, ומאבק פנימי. מתחת לפשטות הלשונית מסתתר עומק רגשי חזק, עם נוכחות של אהבה גדולה שמלווה גם בתקופות קשות של התמודדות עצמית. זה
מרסדס בנד דוהרים ברוקנ'רול על ההבטחה הגדולה שגבר (ישראלי) מבטיח לה. זוהי הצגה סרקסטית מוחצנת, גרוטסקית ופרועה של פנטזיות, עטופה באשליות והבטחות שווא שאנחנו (ובעיקר גברים) מספרים לעצמם או לאחרים כדי להרגיש שווים. מדובר בשיר רוק בועט שמסתיר מאחורי ההומור
עוד אלבום משובח של בן וובסטר ב-Verve, בו נגן הטנור הגדול שוב מלווה בשלישיית אוסקר פיטרסון המפוארת. השניים יצרו סטנדרט גבוה של מוסיקה בשיתוף הפעולה. בן וובסטר והשלישייה – אליהם מצטרפים הבסיסט ריי בראון והמתופף אד ת'יגפן – עושים בהקלטות
