כמו הצוענים במהותם – למוסיקה צוענית אין זהות ברורה. צוענים הם עם נוודים שמוצאם המדויק אינו ידוע, אם כי ההשערה הרווחת היא שמקורם בצפון מערב הודו. בפי עצמם הם קרויים רומה (Roma, רום ביחיד). כיום שבטי הצוענים חיים בעולם כולו,
חברת התקליטים פוטומיאו מפעילה את אחד ממודלי העסקים המעניינים ביותר בעולם המוזיקה. הדיסקים שלה עוברים דרך רשת של חנויות מתנות, בתי קפה וקמעונאי בגדים, כמו גם חנויות תקליטים קונבנציונליות. הקומבינות לעיתים היברידיות כמו "רגאיי לטיני", "אפריקה רגאיי". הרגאיי האפריקאי הוא,
לשמוע שלמה בר מסתער על הדרבוקה תחת שמיים מוארים באור ירח מלא, כשמסביב תפאורה טבעית שמאוהבת בו ובמוסיקה שלו. חגיגה כזו לא תחזור, ולא רק משום שקובי אפללו, התפוחים וברי סחרוף לא יהיו עם שלמה בר והברירה הטבעית בערב הבא
ים רפאלי שר בהתרגשות גדולה רגע של כאב פרידה, בדידות, ותחושת אובדן אחרי אהבה עזה אך קצרה. הוא נמצא במצב של אחרי הפרידה, לא מצליח להשתחרר מהאהבה, והכאב הופך כמעט לגופני (“הלבד שמטייל לי בחזה”, “נשבע שזה עושה אותי חולה”).
