"לב לבן” של שולי רנד הוא שיר אהבה שיש בו רוך, אבל גם הכרעה. אהבה כאן היא לא מפלט מהעולם, אלא דרך להיות בו אחרת. זהו שיר קבלה לא של רגע שיא רומנטי, אלא של הגעה אחרי דרך ארוכה, יבשה,
"הארץ המובטחת” של דודי בר-דוד משתמש בקצב נסיעה כאלגוריה לחיפוש זהות ישראלית־אישית: בן מול אב, עבר מול עתיד, אמונה מול ריק. זה שיר של נוסע קדימה, אבל כל הזמן מסתכל במראה. כבר מהשורה הראשונה ברור שזה שיר דרך – אבל
כמה התוכנית "עבדה" על המחלה שלה כדי לייצר בסוף הפרק את המומנטום הגדול? נכון, נכון: יש בעריכה הזו גם מניפולציה ענקית, למרות שמפגן ההתגברות של שירה זלוף על הצרידות שלה, הוא מהסוג שמציג מתחרים נחושים מנצחים. כל ההתלחשויות שלה עם